• Tagit Halperin-Levy

ארבעה סימנים לכך שדרושה יועצת ארגונית



1. בלאגן – איך שכחנו לחזור אליו? למה לא ידעתי על הפגישה עד אתמול? מי היה אמור לטפל בפנייה הזו? תלונה ועוד תלונה, האנשים מסביב מרימים כתפיים, מאשימים זה את זה.

מרב ומיכל נכנסות זו לזו לתוך העבודה. מיכל לא סומכת, מרב לא מספיקה.

זה לא נראה טוב כלפי חוץ, ברור. לקוחות מתלוננים, יש חשש כבד ש-AMO, לקוח מרכזי, יעזוב.

מזמן לא היו פניות ממנו, אולי כבר פנה למתחרה.

שגרות? לא אצלנו. אנחנו לא חברה של שגרה.

את פשוט לא מבינה. זה לא כמו אצל הלקוחות האחרים שלך. אצלנו הכל מהיום להיום. כולם עושים הכל.

זה האופי של התחום. הכל דחוף, הכל מיידי.

ישיבות? פגישות? מה פתאום. בשביל מה? אנחנו מדברים כל הזמן.


2. עושה יותר מידי - יש סביבי צוות עובדים לא קטן, אבל כשמגיעה משימה חדשה לאף אחד אין זמן לטפל בה,

כולם עמוסים מידי, חדשים מידי, מתחמקים מידי, משפילים עיניים.

אז מי עושה? אני עושה. יש ברירה?


3. תחלופה - תסתכלי מסביב. יש את שמואל, הוא כבר שנתיים פה. כל האחרים פחות משנה.

שלוש עובדות חדשות, נכנסו בחודש האחרון. מי אתנו מתחילת הדרך? יש כמה.

אלי, השותף, ברור שהוא פה. מירי, מנהלת המשרד. ועמי. וזהו. השאר חדשים.

דם חדש זה טוב, אבל אולי אצלנו זה קצת מוגזם. אנחנו משקיעים המון זמן בקליטה.

מראיינים אותם, מקבלים, מכניסים לעניינים, מלמדים הכל מהתחלה ו-הופ – הם עוזבים והמתחרה מרוויח. טוב, מה אפשר לעשות? יש תחרות עצומה על עובדים טובים. כל אחד דואג לעצמו.

חוטפים את הטובים והבינוניים נשארים פה וכבר לא אכפת לי שיעזבו.


4. מה נשמע? לא טוב – תראי, בסך הכל בסדר. אבל יש לי תחושה שזה לא זה. זה לא צריך להיות ככה.

בכנות? לא ממש טוב. אין שמחה לקום בבוקר, לא נעים להיכנס, איבדנו את זה.

אולי זה רק אני. חשבתי לעשות פעילות גיבוש. את יודעת, להזמין את כולם למסעדה טובה,

לארגן טיול, לפנק אותם. בסך הכל מגיע להם, עובדים קשה.

לא עכשיו, ברור, אולי אחרי הקורונה. אבל בכנות? קיים פחד שהם לא יגיעו.

שנארגן, ונשקיע ויתחילו התירוצים של "אני לא יכולה" ו"לא מסתדר לי".

ואם זה לא בכייף – זה לא מתאים. לא בכח.


אולי שווה לעזוב או ולהתחיל משהו חדש אבל למי יש כח להתחיל הכל מההתחלה. תראי, זה לא רק אצלי, גם לאחרים יש פנים אפורות כל בוקר. שמעון בקושי מרים את הראש ועונה "בוקר טוב". והוא לא היה ככה מהתחלה. בראיון שלו אמרתי – הנה אדם חיובי עם אנרגיה טובה. יש מן אווירה של מועקה כללית, ודווקא הדו"חות טובים והמכירות בעליה.

אולי צריך להכניס מנהל תפעול שישתלט על הכל. אולי לחזק את משאבי אנוש.

ואולי לא.


לפני הגדלת מצבת הניהול והכנסת רעש נוסף – יתכן וניתן לעשות סדר ולשפר תהליכים.

מה עושים?

1. מכירים בבעיה. כן, יש בעיה. כן, יש סיכוי שאת/ה ליבת הבעיה. והחלק הטוב – את/ה גם הפתרון.

2. עושים סדר. מתחילים ביחד. מייצרים שגרות בריאות, מייצבים תהליכים, בוחנים הגדרות תפקידים.

3. נעזרים בצוות. את רוב הבעיות בינם לבינם העובדים יפתרו בעצמם בדרך הטובה ביותר.

צריך לדרוש זאת מהם וליצור זמן ומרחב לדיון.

4. מונעים תחלופה. מזהים סימנים, משוחחים, מקשיבים, מכילים, פותרים ושומרים על עובדים.

תחלופה היא פשוט עניין יקר מידי.

עובדים טובים ויציבים ישמרו על עובדים טובים אחרים.

5. אוירה טובה היא תוצאה. כשהחסמים יוסרו, הרעש יופחת והכעס ישכך, אנשים ירצו לבלות ביחד.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול