Tagit Halperin-Levy
להיות משמעותית. להאיט קצב

מיכל מדברת מהר.
נראה כאילו אם תזדרז בקצב הדיבור הביקורת העצמית לא תצליח לעצור אותה.
התחילה לנהל לפני מספר חודשים, שופעת יוזמות ופרויקטים.
"המחשוב ראשון אבל עוד לא קיבל אישור ולכן אני מקדמת קודם את האתר הלקוחות שלנו יכולים להירשם ולקבל מידע על הערך הכלכלי של כל השקעה שעשו אבל קודם נצטרך לתקף את התחשיב כדי לוודא שהוא מתאים גם ללקוחות מקומיים וגם ללקוחות בינלאומיים וזה עדיין בבדיקה למרות שהמוצר הזה נמכר מעולה...את מבינה?" היא עוצרת ושולחת מבט המשלב התלהבות וחוסר אונים.
"מנסה לעקוב" אני עונה
"זה לא ממש מסובך" מיכל ממשיכה. "זה פשוט שלפרויקט הראשון עוד אין אישור ולשני עוד אין תחשיב מאושר לכל סוגי הלקוחות והנושא השלישי לא חשוב כל-כך לדעתי אבל אולי אני טועה כי מנהל הדיגיטציה לוחץ והוא בונה על הצוות שלי ואני מנסה לקדם את שלושתם במקביל ובישיבת הבוקר הבנתי שיכול להיות שאנו הולכים בכלל על פלטפורמה לעסקים קטנים ואני צריכה לשבת על זה עם יואב אם יאשרו את התקציב...את מצליחה לעקוב?" מיכל שולחת מבט מהוסס
"לא ממש" אני כנה
"אני יודעת. זה די הרבה דברים ו..."עוד רגע ותמשיך ואני קוטעת ועוצרת.

"חכי רגע". אני מבקשת.
מיכל ממתינה.
"נשמע שאת מעורבת ויוזמת ועושה הרבה במקביל
וכשתמשיכי לתאר אני רוצה שתעשי כמה שינויים באופן שאת מדברת איתי כדי שאבין טוב יותר. בסדר?"
מיכל מהנהנת.
"קודם כל תעצרי לחשוב ולדמיין עצמך בתפקיד בעוד שנה.
מה הכי חשוב שיקרה בשנה זו? מה יחשב עבורך הצלחה?"
מיכל ממהרת לענות ואני מסמנת לה להמתין.
"תחשבי קודם. עוד רגע. יש לנו זמן" אני מבקשת.
ומיכל לוקחת רגע ומתרכזת. וגם אני. והשקט הזה לא ממש קל הוא נדיר וחיוני.
"להיות משמעותית" היא עונה בסוף.
"כלומר"?
"להרגיש שהעשיה שלי עושה שינוי. בעלת משמעות עבור האנשים. עבור החברה. את מבינה?"
"את זה אני מבינה" אני עונה, ומוסיפה "בואי נתחיל עכשיו".
"במה?"
"להיות משמעותית. להציג את הדברים באופן משמעותי. כל מילה חשובה, כל משפט מדויק. קחי את הזמן, תכנני מה את רוצה להגיד. מה לשאול. בלי לשאול אותי אם אני מבינה. תדאגי לכך שכל משפט יהיה מובן, מדויק, משמעותי"
"זה קשה. חשבתי שאת כאן כדי לעזור לעשות לי סדר"
"קשה מאד, במיוחד לפרפקציוניסטית כמוך. תחשבי על זה. כל משפט יצטרך לעבור את שד הביקורת העצמית שלך לפני שהוא יוצא לעולם ולא אחרי. אפשר להתחיל מדיבור איטי יותר, כזה שמאפשר לתכנן ולעצור לחשוב בין מילה למילה ומעניק תוקף למילים"
"אני אנסה" מיכל מחייכת ועוצרת.
"בשפע כזה של נושאים המיקוד הוא הכרח. הבחירה מה מדויק לך, מה משמעותי, מה כן ומה לא מתרחשת גם כאן ועכשיו, בשיחה שלנו. מתחילים?"
"מתחילים" מיכל אומרת מילה אחת, ועוצרת לחשוב.
