״מעגל האלימות״, מודל המתאר דפוס מחזורי של התנהגות אלימה וכולל שלושה שלבים עיקריים: מתח, התפרצות ופייסנות, המביא לתחושת חוסר מוצא במערכת יחסים פוגענית.
מדוע אנו לכודים בדפוס אובססיבי והרסני כזה? מדוע לא ניתן להשתחרר ממנו?
טיפול אישי הכולל תמונת מצב כנה, נוכחות ותקשורת יכול לסייע
מיכל וצור שבויים במעגל האלימות
חמש עשרה שנים כבר הם יחד, שבויים במעגל של זעם, אלימות ומתח.
בהתחלה, כשמיכל עדיין אהבה את צור, הזעם והקנאה הרגישו לה כמו אהבה.
״אכפת לו ממני״, ״הוא רואה אותי״, ״אף אחד לא יאהב אותי כמו שהוא״.
לכך נלוותה אשמה ״לא הייתי צריכה ללבוש את השמלה הקצרה הזו״. ״יכולתי לדבר בטלפון עם המנהל שלי באופן יותר מקצועי. הוא חושב שאני מפלרטטת ואולי הוא צודק. ככה המוח של גברים עובד. פדיחה. מה המנהל חושב עלי?״
וגם – ״הוא מתפרץ אחרי שאנחנו אצל המשפחה שלי כי אמא שלי מלחיצה אותו. מה הפלא? היא מרגיזה גם אותי״
אחר כך מיכל הפסיקה לתרץ.
כבר לא יכלה למצוא קשר בין התגובות האלימות שלו לבין מה שעשתה, או לא עשתה.
אחר כך הגיעו הילדים והיה קשה מידי לחשוב איך תוכל להסתדר לבד.
לפעמים מיכל מאמינה שהיא מתרגלת.
לפעמים מחלחל פחד שבסוף הוא יהרוג אותה. יש סיפורים כאלה. ואז חודרת מחשבה אחרת, מחשבה של יאוש ורצון לנקמה שקטה: ״שיהרוג אותי. רע לי ולא אכפת בכלל. כבר עדיף שהכל יגמר אולי גם הוא ייענש סוף סוף״.
והמעגל ממשיך.
שבועיים הכל בסדר. נראה שהם בטוב. הכל מתפקד ורגוע.
ואז צור הוא מתחיל להיות לחוץ. רואים את זה בגוף שלו. בתנועות, בחוסר השקט.
פעם מיכל הייתה שואלת מה קורה, מנסה להרגיע. צור היה מתרגז מהשאלה. מתרגז מהטון החומל והרך. מתרגז מקרבתה. אחר כך היתה מזהה את הסימנים, מתרחקת ומתנתקת והוא התכעס מהתרחקותה. בשלב מסוים הבינה שאין קשר בין התגובה ולא משנה מה תעשה להתפרצויות שלו. צור מקלל, זורק דברים, מאשים, מעליב, מסנן שהיא טפשה ועלובה, כל הבעיות שלו נובעות ממנה והלוואי שתעזוב כבר.
היא רוצה לעזוב, אבל כשצור נרגע ומתנצל ומפצה – היא חוזרת בה והמעגל ממשיך.
מעגל האלימות
״מעגל האלימות״ הוא מודל שפותח על ידי פסיכולוגית אמריקאית ד"ר לנורה ווקר בשנת 1979.
ווקר חקרה את התנהגויות האלימות בזוגיות וזיהתה דפוס מחזורי של התנהגות הכולל מתח, התפרצות ופייסנות, מביא לחוויה של היעדר מוצא במערכת יחסים פוגענית.
ד"ר ווקר פיתחה את המודל לאחר שערכה ראיונות, מחקרים קליניים ותצפיות עם מאות נשים שסבלו מאלימות במשפחה. הספר The Battered Woman" (1979)״ מציג את ממצאי המחקר ומתאר דפוס חוזר של התנהגויות המסביר כיצד אלימות במשפחה יכולה להימשך ולהחמיר לאורך זמן.
שלבי מעגל האלימות
מעגל האלימות כולל שלושה שלבים מרכזיים, אך עם השנים ובאמצעות מחקרים נוספים, נוספו שני שלבים נוספים המתארים בצורה מעמיקה יותר את הדפוס המחזורי של האלימות.
שלב ראשון: הצטברות מתח
ראשיתו של המעגל בהצטברות של כעס הזורע מתח במערכת היחסים. בשלב זה, המכונה גם שלב הדחיסה, צובר התוקף מצבור של רגשות כבדים המתמצים לרגש אחד שהוא מכיר – כעס. התוקף לא יהיה מודע לכך שהוא צובר כעסים אך הקורבן מזהה את המתח, עולה בו תחושה של חרדה והוא מנסה להתקרב ולרצות את התוקפן, או להתרחק ולהתכנס בתוך עצמו ולהימנע מאינטרקציה וזאת על מנת למנוע את ההתפרצות האלימה.
שלב שני: התפרצות
בשלב זה יתרחש אירוע כלשהו אשר יהווה טריגר להתפרצות אלימה של התוקף ויגרום להסלמה.
המתח המצטבר מתפרץ בצורת אלימות פיזית, מילולית, מינית או נפשית.
שלב שלישי: פייסנות
לאחר ההתפרצות ואובדן השליטה, יגיע השלב בו התוקף נרגע. שחרור האנרגיה עשוי להביא את התוקף לתחושה גופנית נעימה של הקלה ורגיעה יחסית בהתייחס למצב הבלתי נסבל בו היה שרוי קודם. לעיתים התוקף יחווה עוררות עם פרץ של אדרנלין נעים. מנגד - הקורבן חש מושפל, חסר אונים, כועס ולעיתים רצון לנקמה.
שלב רביעי: ירידת המתח (השלב השקט)
שלב זה מאופיין בהתנהגות חיובית, רגיעה ונורמליזציה במערכת היחסים.
לאחר הרגיעה מגיעה החרטה - התוקף מצטער על התפרצותו וחש אשמה ובושה בשל הפגיעה בקורבן.
הוא חרד מנטישה, מביע חרטה, צער ומבטיח שינוי.
זהו שלב הפייסנות בו הוא מתאמץ לפצות את הקורבן על ידי התנצלות כנה, התנהגות אוהבת, מתנות, מחוות רומנטיות והבטחות שלא יחזור על מעשיו.
עם זאת, הוא מייחס לקורבן אחריות בהתפרצותו ומבהיר את ציפיותיו מהקורבן להרגיעו ולעזור לו להשתלט על
כעסיו בפעם הבאה.
הקורבן נמצא בשלב זה בהתלבטות ורגשות מעורבים של חמלה, כעס, פחד, אשמה, בושה וחרטה.
היכולת של התוקפן לשכנע את הקורבן שגם הוא אשם בהתפרצות מעלה רגשות של אשמה וחרטה, לכך מצטרפת חרדה מצד הקורבן שאם יעז לעזוב הוא ישלם מחיר חברתי, כלכלי ורגשי – ״מה יגידו במשפחה והחברים?״ וכן - ״אני אקח ממך הכל״ זאת בנוסף לתקווה הנובעת מאחריותו לכאורה של הקורבן לטפל בתוקף ולסייע לו לצאת מהמצוקה הרגשית, אם ישתדל יותר בפעם הבאה אולי יצליח למנוע ולטפל טוב יותר בבן זוגו ובמצב.
בשלב זה במעגל האלימות הקרבן מתאמץ למחול לבן הזוג , לוקח אחריות על חלקו, לכאורה, במצב תוך רצון להמשיך הלאה ולשקם את היחסים הזוגיים.
על מנת לפתור את ההתלבטות, הקורבן נוטה למזער את מימדי האלימות ולהגדיל את מידת אחריותו על חלקו בהתפרצות והאשמה במצב.
המתח ביחסים יורד, הדברים נראים כאילו חזרו למסלולם.
התוקפן מתנהג בצורה נורמלית ונעימה, והקורבן עשוי להרגיש הקלה ותקווה שהאלימות הסתיימה.
שלב חמישי: חידוש המעגל – שלב ירח הדבש
תקופה, לכאורה, נטולת אלימות.
בני הזוג מרבים לבלות יחדיו, התוקף מחזר אחר הקורבן ומפצה בתשומת לב ומתנות.
קיימת תחושה ניכרת של התקרבות ובעיקר תחושה של התגברות משותפת על משבר מבלי לעבד ולדבר לעומק על מה שקרה.
שלב זהֿ, הנושא עימו לכאורה תקווה לעתיד טוב יותר מייצר מחדש את מעגל האלימות מכיוון שהשתיקה, ה״סוד״ המשותף מאפשר לתוקפן להתעלם ולהדחיק את בעייתו ואף לחוות אותה כתגובה לגיטימית ואילו הקורבן נתלה בתקווה לשינוי והוא נשאר בתוך הקשר הזוגי.
כבר במהלך שלב ירח הדבש מתרחש תהליך חוזר של צבירת כעסים והמעגל ממשיך וחוזר על עצמו. הקורבן עשוי לחוש מתח, לזהות את הדפוס המחזורי, לחשוש מהתפרצות נוספת תוך ניסיונות חוזרים מצדו למנוע את האלימות על ידי ריצוי התוקפן.
אפשר לעצור את האלימות
כיום מקובל לטפל בבעיה באמצעות שלושה סוגי טיפולים: טיפול פרטני או טיפול קבוצתי הניתן במקביל לכל אחד מבני הזוג בנפרד, וכן טיפול זוגי .
את הטיפול הזוגי חשוב לקיים לצד טיפול פרטני הניתן לכל אחד מבני הזוג ובכל אופן- חשוב להתחיל את הטיפול הזוגי רק לאחר הפסקה מוחלטת של האלימות הפיזית ובדיקה רגישה עם הקורבן אם קיימת תחושת בטחון במפגשים המשותפים עם בן הזוג.
הטיפול באלימות ניתן הן במהלך ההתמודדות האמיתית עם מערכת היחסים האלימה, הן לאחר הפסקת האלימות וגם לאחר יציאה ממערכת יחסים אלימה.
טיפול אישי תומך להתמודדות עם מעגל האלימות
טיפול אישי במיכל, השבויה במעגל האלימות, עשוי להיות מאתגר.
מיכל מודעת למורכבות.
היא נרתעת מהדינמיקה הזוגית, היא כבר לא סולחת וסביר שגם לא אוהבת או נמשכת ואפילו נגעלת מצור, בן הזוג שלה.
לפעמים היא גם מפחדת, למרות שיתכן והיא לא סבורה שחייה מצויים בסכנה.
במקרה שלה, בו האלימות מופנית רק כלפיה ולא כלפי הילדים היא מרגישה שהיא מסוגלת להכיל, להתמודד ואפילו להתרגל.
בשלב ירח הדבש טוב לה. צור יודע את הדרך אל ליבה, מרעיף עליה תשומת לב, מתנות ואהבה. מיכל מאמינה שהקשר בניהם משמעותי ונדיר.
אחרי התפרצות מיכל תהיה מפורקת, תודיע ש״זו פעם אחרונה. בפעם הבאה אני עוזבת״, אבל תחזור.
לחברים ומשפחה כבר הפסיקה לספר.
כולם אומרים לה לעזוב, שאין סיכוי לשינוי או שיפור, מציעים תמיכה – וכשהיא חוזרת לצור לא נעים לה. היא מרגישה שהיא פוגעת ביחס של המשפחה שלה לצור ולתא המשפחתי שבנתה. בני המשפחה דואגים, כבר לא סולחים ולא מוכנים לקבל. מיכל נתפסת כבלתי יציבה – היום בטוחה שעוזבת ומחר חוזרת, מטלטלת ומכעיסה חברים ובני משפחה שרוצים לתמוך.
מיכל יודעת שהם דואגים לשלומה אבל האיום של לבד, בלי צור, חזרה בבית ההורים או בדירה שכורה עם הילדים חזק מהחשש לבטחונה ומהכעס על ההתפרצויות.
מיכל מעדיפה להעמיד פנים שהכל בסדר ולא למשוך אש תוך שהיא פורקת את זעמה ותסכולה בטיפול – מבן הזוג, מהזוגיות, מהאשמה שלה, לכאורה, בהתפרצויות ומחולשתה להישאר.
אז מה בכל זאת עושים בטיפול האישי?
1. מדברים אמת על אלימות. כנה, פשוט, כואב
מציגים את מעגל האלימות ואת היות שני בני הזוג שבויים בתוכו.
בהנחה ומיכל מרגישה שאין סכנה לחייה, מדברים על המצב.
ללא שיפוט, ללא ניסיון להתמקד בפיתרון – אלא בבעיה, במשמעויות שלה, בכאב, בתסכול וברגשות הכבדים שהיא
נושאת.
חשוב להדגיש – הפתרון ברור לכאורה, אך נראה שלא ניתן למימוש.
אם היה קל ואפשרי, אם מיכל היתה מרגישה מסוגלות – היא היתה עוזבת.
אך נראה שאין זה כך.
מיכל גם מרגישה בדידות גדולה בסוד מצבה ובחוסר היכולת לומר את האמת לעצמה ולסביבה ולהתמודד עם המורכבות כמו שהיא.
טיפול נטול שיפוטיות מאפשר שיח כנה ותומך ומביא לתחושת הקלה מתוך שהיה במרכבות נטולת פתרון.
עם הזמן, ככל שהנרטיב של מיכל משתנה והיא מפסיקה באופן הדרגתי להאמין שהמצב ישתפר, שיש לה מרכיב שווה ערך של אשמה במצב, שמחיר הכלכלי והחברתי גדול מהקושי – מיכל מתחזקת, מוצאת פתרונות – מסיימת את הקשר או דורשת מצור פתרונות עומק המאפשרים לשניהם, בטיפול הזוגי, לפרוץ את מעגל האלימות.
2. מטפלים ברגש האשמה
מיכל נשארת לא רק בגלל שלב ירח הדבר המפצה ולאור תקוותיה לשיפור, אלא גם מכיוון שהיא משוכנעת באשמתה במצב. הדבר משרת את הלא מודע של צור שהתנהגותו תקינה וראויה לאור התנהלותה בקשר הזוגי.
בטיפול עם מיכל מתבוננים ברגש האשמה, לומדים את כוחו ומרכיביו, מפרקים אותו לגורמים – וגם אם יש בו אמת בוחרים דרכי התנהלות מתוך רגשות של בטחון ותקווה ולא מתוך אשמה, ייאוש ופחד.
3. מיינדפולנס. מתחזקים באמצעות נוכחות
מיכל מדברת הרבה על עבר ועל עתיד.
כשהיא מדברת על העבר היא חווה את תחילת הקשר, השבועות הראשונים הטובים בהם התאהבה בצור ובכוחותיו.
במקרים אחרים העבר היא חווית ההתפרצות האחרונה, או זו שלפניה, או הראשונה, או זו שהתרחשה בחופשה. מיכל מביעה כעס, מתחשבנת ורוצה לנקום בצור על העוול, ההשפלות והכאב שהוא מביא לחייה ולמשפחה.
מיכל מדברת לפעמים בתקווה על העתיד כשצור יפסיק עם ההתפרצויות ויחזור להיות צור של תחילת הקשר.
מרוב עבר ועתיד, מיכל כמעט ולא נוכחת בהווה. ברגע הזה ממש. תוך כדי הטיפול היא זוכה לנוכחות קשובה ולא שיפוטית, היא יכולה לבטא את כעסה, פחדיה ותקוותיה ולספר את הסיפור שלה באופן אמיתי ואותנטי.
וכשאנחנו בתשומת לב להווה, לרגע הזה, יש בכך נחמה, תקווה וכח ויכולת להתבונן בכוחות שלה ולחוות את התחושה אותה היא יכולה להזרים לחייה באופן תדיר הרבה יותר.
4. לומדים לתקשר בשלבים הרגועים
מיכל מתארת את ההתפרצויות של צור ואת הדינמיקה ההרסנית בתקשורת של שניהם.
מיכל מבקשת הכוונה מה לעשות וכיצד להרגיע.
השליטה של מיכל בהתפרצויות של צור והיכולת שלה למנוע אותן כמעט אפסית, אך ניתן לנסח ולתרגל ביחד כיצד לתקשר באופן חומל ואסרטיבי, לקבוע גבולות, לנסח משפטים בהם ניתן להשתמש על מנת לאפשר שיחת עומק כנה בשלב הרגוע, שלב ״ירח הדבש״ המאפשר שינוי דפוסים.
5. מתקשרים ומערבים את הילדים
כאשר מעגל האלימות מאפיין יחסים לאורך שנים, הילדים גדלים, מתבגרים ומושפעים.
חשוב לתקשר את המצב לילדים בכנות וחיוביות תוך כדי קשב והשריית ביטחון עד כמה שניתן.
מסר קשוב הרואה את הילדים ואת הצרכים שלהם בתוך המורכבות תוך אפשרות להביע את עצמם בכנות עשוי להקל ולהועיל.
ילדים בוגרים המעורבים בסיטואציה עשויים להיות כח עזר בהיחלצות מהמעגל כיוון שלילדים בוגרים יש דעה עצמאית וכוחות נוספים של השפעה על הוריהם שלעיתים אין לבני הזוג זה מול זה.
תקשורת אל מול ילדים צעירים ובוגרים היא עניין רגיש ומורכב.
הטיפול מאפשר לנסח ולתרגל תקשורת כנה, חומלת, קשובה ומעצימה אל מול הדור הצעיר, הילדים שלא מרצונם הופכים להיות חלק ממעגל האלימות והזעם.
מקורות
1. תמר פלג, (2014). "אלימות במשפחה - גורמים, תוצאות ודרכי התערבות", פסיכואקטואליה, גיליון 24
Walker, L. E. (1979). The Battered Woman. New York: Harper and Row.
Dutton, D. G. (2006). Rethinking Domestic Violence. Vancouver: UBC Press.
Johnson, M. P. (2008). A Typology of Domestic Violence: Intimate Terrorism, Violent Resistance, and Situational Couple Violence. Boston: Northeastern University Press.
תגית הלפרין, פסיכותרפיסטית, מסייעת לבודדים להתחזק בתוך מערכת יחסים מורכבת,
לשבור את מעגל האלימות ולהיחלץ ממנו
Comentários